על פי הנתונים שמפרסם הבוקר (ראשון) המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי יותר מ-42% מהנשאלים השיבו כי הם סבורים שהנהגת ישראל מושחתת וכי -31% ענו כי לדעתם קיימת שחיתות מסוימת בקרב מנגנוני השלטון. רק מיעוט מקרב הנשאלים (19%) סבור כי לא קיימת שחיתות שלטונית כלל.

נתונים אלו הם מתוך מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2014 שמתפרסם הבוקר על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה על פי מדד שמבוסס על סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

עוד עולה כי עבור מרבית המשיבים (41% מקרב היהודים) חשוב יותר התחום הכלכלי-חברתי מאשר סוגיית החוץ והביטחון ונושאים מדיניים.

וגם כאן נתונים מדאיגים על המצב הכלכלי של האזרח הקטן. שליש מכלל הנשאלים דיווחו על הכנסה משפחתית נמוכה מהממוצע וחמישית מקרב הנשאלים השיבו כי הם מגדירים עצמם עניים. על פי המדגם, תחושת העוני גדולה באופן יחסי בקרב ערביי ישראל, יוצאי מדינות אסיה ואפריקה, ואלו המשייכים עצמם לימין הפוליטי מבחינה מדינית.

כאשר נשאלו על אופן הטיפול המועדף בתחום הכלכלי-חברתי השיבו מרבית המשתתפים כי הם אינם מוכנים לשלם יותר מסים כדי להביא לצמצום הפערים. שני שלישים השיבו כי לדעתם המצב הנוכחי מצדיק יציאה למחאה חברתית נוספת. מרבית המשיבים רואים בממשלה כאחראית לרמת החיים של האזרחים ומתנגדים לטענה לפיה העניים עצמם הם שאחראים למצבם הכלכלי הירוד.

חוסר אמון במוסדות השלטון: מרבית הנשאלים הביעו חוסר אמון כלפי המערכת החברתית-כלכלית וכלפי שחקנים מרכזיים בה ובהם משרד האוצר, הבנקים וועדי העובדים. 79% מהם סבורים כי ועדי העובדים הגדולים (חברת החשמל, רכבת ישראל, הנמלים) מחזיקים בכוח רב מדי. רוב המשיבים ענו כי הם רואים בניסיונות בעלי ההון להשפיע על תהליכי קבלת החלטות כצעד הפוגע בדמוקרטיה.

הממשלה, הכנסת, המשטרה והרבנות הראשית הם הארגונים שזכו בסקר לאמון המועט ביותר בקרב הציבור, וכי 60% השיבו כי הם אינם מרוצים מהדרך בה מטפלת הממשלה בבעיות הקיימות במדינה.

נשיא המדינה רובי ריבלין הגיב על נתוני הדו"ח ואמר כי "חוסר אמון בשירות הציבורי ובמערכת השלטון הוא מכת מוות לדמוקרטיה. מנהל תקין; שקיפות ועוד הפעם שקיפות; אתיקה של נבחרי ציבור ומשרתי ציבור, הם המפתחות לשיקום אמון הציבור במערכת".

לדבריו, "עולה מהמדד ש 75% מהציבור חושבים שנבחרי הציבור דואגים לאינטרסים שלהם לפני האינטרס הציבורי. אני לא חושב שזה נכון- אבל העובדה שזוהי החוויה של הציבור היא חמורה ביותר, ומחייבת התייחסות. ממילא, כאשר אין אמון במערכת הציבור מרגיש שהוא לא יכול להשפיע. ובאמת המדד מראה שמעל 50% מהישראלים, מכל המגזרים, מרגישים שלא משנה למי יצביעו- לא ישפיעו".

"ידידיי. אנחנו עומדים בפני בחירות", הוסיף הנשיא, "הסכנה הגדולה של הבחירות הקרובות היא ייאוש ואדישות. האבסורד הוא, שאחוזי ההצבעה לרוב נמוכים במיוחד בפריפריה ובמגזר הערבי- דווקא במקומות שהכי זקוקים לייצוג. האחריות לשיקום האמון מוטלת על המערכת הפוליטית וגם על הציבור. הציבור אינו יכול להרשות לעצמו להתמכר לאדישות מסוכנת, שהנפגע היחיד שלה הוא הציבור עצמו".